<h1>רבינו יהונתן מלוניל — ברכות</h1>
<h2>דף פא מג</h2>
[ברכות נ"ד ע"א] לא יקל אדם את ראשו וכו', לא ינהג קלות ראש כנגד שער מזרח, שהוא חוץ להר הבית לפי שהוא נגד בית קדשי הקדשים מכוון, שיכול לראות בחומה הנמוכה אשר לרגלי הר הבית במזרח, לפי שכל השערים מכוונים זה כנגד זה. שער מזרח, שער עזרת נשים, שער עזרת ישראל, פתחי האולם וההיכל ופתח בית קדשי הקדשים, בימי מקדש ראשון כשהיה בו אמה טרכסין. אבל לא בבית שני, לפי שהיה אמה טרכסין בשתי פרכות והיתה הפרוכת האחת פרוסה בדרום והשנית בצפון, וכהן גדול נכנס בחלל שבין שתי הפרכות עד שמגיע למקום הפתח הפתוח לדביר בית קדשי הקדשים. נמצא שלא היה מכוון פתח קדשי הקדשים כנגד שאר השערים. לא יכנס אדם וכו', באפונדתו, חגור חלול ונותן בו מעות. קפונדריא, מפרש בגמרא שהוא לשון נטריקון, אדמקפנא איעול אדרי בהא. כגון שיש בית הכנסת פתוח לשני דרכים אחד למזרח ואחד למערב, ואסור לאדם לומר למה אקיף ואסובב כל השכונה הזאת אכנס לבית הכנסת ואקצר את דרכי וזה אסור. מקל וחומר. והלא דברים ק"ו ומה מנעל שאין בו דרך בזיון אמרה תורה של נעליך מעל רגליך, רקיקה שהיא דרך בזיון לא כל שכן. אי נמי קל וחומר, ומה שק שאינו מאוס לפני מלך בשר ודם אינון הגון, דכתוב, כי אין לבא אל שער המלך בלבוש שק, רקיקה שהיא מאוסה לפני המלך מלכי המלכים הקב"ה לא כל שכן.
